יתרת חובה בבנק - מה זה וכמה זה עולה לנו? 

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) משנת 2015, 54% מהישראלים היו במצב של משיכת יתר במשך חודש אחד לפחות ו-34% נמצאים במינוס תמידי, לפחות 10 חודשים מתוך השנה.

 

יתרת החובה (או המינוס בבנק בשפת העם) עולה כסף. הרבה כסף! הלקוח מחוייב בריבית חובה על כל יום בו נמצא חשבונו במינוס. כמה הרבה? דוגמאות בהמשך.

 

מהי מסגרת האשראי?

 

זוהי למעשה תקרת המינוס המרבית שהבנק מאשר ללקוח באופן שוטף. גובה המסגרת, והריבית הנגבית על יתרת חובה נקבעים ע"י הבנק לפי "איכות" הלקוח – גובה הכנסותיו, ההיסטוריה של התנהלותו הפיננסית וכו'. כדאי ומומלץ להשוות בין הבנקים כדי לקבל תנאים מיטביים.
מקובל לתת ללקוח בעל משכורת מסגרת אשראי בגובה 1-4 משכורות חודשיות.

 

כמה ריבית משלמים?

 

מסגרת האשראי בנויה מכמה "תתי מסגרות" או "רמות". המבנה שונה בין בנק לבנק, אך בדרך כלל מחולקת המסגרת לכמה רמות, ובכל רמה גובה הבנק ריבית אחרת – ככל שהמינוס גדל, גם הריבית עליו עולה. הרבית צמודה בדרך כלל לריבית הפריים.

 

לדוגמא – מסגרת אשראי בגובה 30,000 ש"ח:

רמה א (6,000 ₪) – ריבית שנתית בגובה 8%

רמה ב (6,001 – 20,000 ₪) – ריבית שנתית בגובה 11%

רמה ג (20,001 – 30,000 ₪) – ריבית שנתית בגובה 13%

חריגה מהמסגרת (30,001 ₪ ומעלה) – ריבית שנתית בגובה 16%.

 

הערה – חשוב לציין שהבנק אינו מאפשר ללקוח ב"אופן אוטומטי" לחרוג מהמסגרת, וזה מחייב אישור של הפקיד (או מנהל המחלקה או הסניף).

 

אז כמה זה עולה לנו?

 

נשתמש ברמות לדוגמא שהבאנו למעלה, ונניח למשל שמשפחת ישראלי נמצאת במינוס של 10,000 ₪ במשך חודש אחד, היא תשלם בגין חודש זה ריבית של 83 שקלים.

ואם משפחת ישראלי תהיה במינוס קבוע של 10,000 ₪ למשך שנה שלמה, היא תשלם לבנק כ - 1,000  ₪ ריבית!

 

הערה – הבנקים גובים את הריבית פעם ברבעון, כלומר אחת לשלושה חודשים יופיע בחשבונכם חיוב ריבית עבור 3 החודשים החולפים.

 

לתשומת ליבכם – הבנקים נוהגים לגבות גם "עמלת הקצאת אשראי" – עמלה שיכולה לנוע בין 48 ₪ ל 108 ₪ על נכונותם להעניק לכם אשראי, עליו הם גובים ריביות נאות...

 

אין ספק שהבנקים אוהבים לקוחות אשר נמצאים במינוס באופן קבוע!

 

ולסיום – תרגיל מחשבתי קצר:

נניח שאושרה לנו מסגרת אשראי בגובה המשכורת. נניח שבסוף חודש מסויים הגענו ליתרת חובה בגובה המסגרת.
כעת נכנסת המשכורת ומאפסת את החשבון ליתרה בגובה 0. במהלך החודש נצרוך שוב עד שנגיע בסופו לגובה המסגרת ונעצור. ואז, בתחילת החודש הבא שוב תיכנס משכורת ותאפס את החשבון וחוזר חלילה.
 

אז מה יצא לנו? צרכנו בכל חודש בגובה המשכורת, אך יתרתנו תמיד נעה בין 0 בתחילת החודש למינוס בגובה המשכורת בסופו. ו... שילמנו ריבית, אשר באה על חשבון דברים שיכולנו לקנות!


כך שמי שהרוויח היה הבנק.


נקודת מפנה

 052-3699494            office@tpoint.co.il